פיתוח חברתי כלכלי בנגב

"תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017" - החלטת הממשלה 2397 התקבלה על ידי ממשלת ישראל בחודש פברואר 2017. תכנית החומש עוסקת בפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב ומתמקדת בחמש רגליים מרכזיות: חינוך, שירותים חברתיים, כלכלה ותעסוקה, תשתיות וחיזוק הרשות המקומית. בהחלטה זו הציבה הממשלה יעד של שיפור משמעותי באיכות חייהם של אזרחי ישראל בני החברה הבדואית בנגב ושילובם בחברה ובכלכלה הישראלית. תכנית החומש מתבססת על תקציב של כ-3.2 מיליארד ₪, כ-46% מהם תקציב תוספתי. התכנית נשענת על עבודתם של 14 משרדי ממשלה ו-28 יחידות ממשל שונות. השנה (2020) נכנסת תכנית החומש לשנתה הרביעית לאחר ניצול של למעלה מ-40% מהתקציב הכולל. במהלך שנה זו יפורסמו על ידי צוות מחקר מלווה לתכנית מדדי על לאוכלוסייה הבדואית בנגב. מדדים אלו עתידים לשקף את איכות החיים בחברה הבדואית בנגב ממגוון היבטים, ואת התמורות שחלו באיכות החיים בה בשנים האחרונות, במקביל ליישום תכנית החומש.
לפניכן טעימות מהעשייה של בוגרי תכניות עתודות לישראל השונות למען מטרה משותפת זו:

פורום בדואים 1.jpeg

'פורום בוגרים מרשויות בדואיות, הוא פורום של כ-15 בוגרי תכניות הצוערים לרשויות מקומיות המגיעים מכל הרשויות הבדואיות בנגב שבהן הם עובדים - רהט, לקיה, חורה, כסייפה, תל שבע, אל-קסום ובנוסף גם בוגר מאשכול נגב מזרחי האמון על הקשר עם הרשויות הבדואיות באשכול. הפורום נפגש אחת לרבעון ומתמקד בהזדמנויות ובאתגרים המשותפים לרשויות הבדואיות בנגב. כך לדוגמא, נפגשנו עם ההנהלה הבכירה של 'הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב'  איתם דנו באתגרי הבוגרים ובהזדמנויות לחיזוק הקשר שבין הרשות לרשויות הבדואיות בעזרת הבוגרים. במפגש אחר של הפורום, קיימנו סיור למידה עם מנהל היחידה לפיתוח כלכלי במועצה המקומית 'ערערה בנגב'. הסיור עסק בקידום מיזמים מניבים המותאמים לאתגרי התכנון והפיתוח הייחודיים של הרשויות הבדואיות בנגב.

פעמים רבות במפגשים אנו מקדישים זמן לנגיעה באתגרים הבינאישיים המלווים את הבוגרים בעבודה ברשויות - ואין ספק שגם לשיתוף מסוג זה ערך רב עבור כל אחד מהמשתתפים.

פורום בדואים 2.JPG

גדי גבעון

רכז דרום

מערך ליווי בוגרי תכניות הצוערים לרשויות המקומיות

 

ליאור לוין

עוזר ראש העיר לקידום פרויקטים עיריית רהט

צוערים לשלטון המקומי מחזור ב' חיפה

עשייה בעיריית רהט

עיריית רהט החלה בשנה האחרונה להגביר ולחזק את מערך הפיקוח במטרה לשפר את המשילות בעיר, ולעשות סדר וחוק לטובת איכות החיים של התושבים. תפקידי להוביל מטעם ראש העיר, את בניית המערך הארגוני ואת גיוס התקציבים לטובת נושא זה. 
ראשית, התמקדנו בנושא הפסולת בעיר – תיקנו נהלים עירוניים שמקשים מאוד על תושבים להשליך פסולת בניין בתהליך הבנייה שלהם, הגדלנו את כמות הפקחים העירוניים בעיר (70,000 תושבים) מ-1 ל-5, והקמנו יחידה לאכיפה סביבתית עם אשכול נגב מערבי העוסקת באכיפת נושא פסולת הבניין בעיר. 
כדי לשפר את יכולות האכיפה, הקמנו מערך גדול של שיטור עירוני ובו 10 פקחים ו-18 שוטרים שיעסקו באכיפת חוקי העזר בעיר, ואף גייסנו תקציבים משמעותיים לטובת רישות העיר במצלמות. יצרנו סנכרון ושיתוף פעולה עם המשטרה הירוקה ויחידת האכיפה החדשה של רשות הטבע והגנים, ולבסוף, השקנו קמפיין להעלאת המודעות לנושאי ניקיון ופסולת שיתמוך במאמצי האכיפה.
מצאנו גם דרך מקורית להגביר את האכיפה על עבודתן של מכוניות הטיטוא אשר מנקות את הכבישים - העלנו לאתר העיר מפת איתוראן שמראה בכל רגע נתון היכן מכוניות טיטוא הכבישים נמצאות, ומאפשרת לתושבים לפקח עליהן בזמן אמת, ואף לחזור אחורה ולראות מתי מכונית הטיטוא ביקרה אצלם ברחוב. המפה זמינה בקישור הבא.
יש לי את הזכות להיות חלק ממהפך שעוברת העיר בנושא של הגברת המשילות, ובכך לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים של התושבים בעיר רהט.

 

כמנהל אגף המטה המתכלל והאחראי על מעקב יישום החלטות הממשלה הנוגעות לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, אני עוסק בניהול בראייה רחבה הכולל קידום סנכרון בין הגופים הרבים השותפים במהלך, ומעקב אחר היישום בפועל. מלבד המהלכים השוטפים של היישום, אנו עוסקים בבדיקת הצרכים והתאמת המהלכים תוך כדי תנועה, לטובת קידום אפקטיבי של התוצאות. בנוסף, אנחנו מובילים מחקר מלווה, בשיתוף מכון ברוקדייל לצורך שיפור ודיוק המהלכים ביישום ההחלטה.

במהלך השנה יחד עם שותפינו הרבים ממשרדי הממשלה השונים, מהרשויות המקומיות ומארגוני החברה האזרחית, הגענו להישגים משמעותיים בקידום ויישום ההחלטה ובמתן מענה לצרכים בשטח במגוון מקומות - צעד משמעותי אל עבר פיתוח הנגב.

מעבר לכך, כגורם מתכלל בנושא, אני נוכח לראות שהון אנושי הוא הגורם המשמעותי ביותר להובלת תהליכים אלו. לצורך קידום יישום ההחלטה אנחנו מנהלים ממשקים רבים במשרדים השונים וברשויות המקומיות, כאשר ברור לנו שללא שיתוף הפעולה, האמון וההירתמות להם אנו זוכים, לא ניתן היה לקדם את מטרות תכנית החומש. לאלו נוספת התרומה הרבה של עבודה עם בוגרי תכניות העתודה השונות, בקידום מהיר ויעיל שמופק משפה משותפת, מה שמביא ערך מוסף רב לקידום התהליכים.

יריב מן

 מנהל אגף בכיר לפיתוח כלכלי וחברתי - החברה הבדואית בנגב, משרד החקלאות

 

האגף בו אני עובד עוסק בפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב. בין תפקידיו השונים האגף אמון על יישום החלטת ממשלה 2397. 

ליבת התפקיד שלי היא האחריות על היבטי התכנון ארוך הטווח של האגף וביסוס עבודת האגף על נתונים ומידע. במסגרת זו אני עוסק בבניית מערך הבקרה של החלטת הממשלה, שכולל עיבוד והנגשת המידע שהצטבר במסגרת תהליכי בקרה, לבעלי עניין ולציבור.

בשנה האחרונה- לראשונה, ועדת ההגוי של החלטת הממשלה (הכוללת את נציגי כלל השותפים ליישום ההחלטה, רשויות מקומיות ונציגי ציבור), אשר מתכנסת, פעמיים בשנה במקביל ליישום תכנית החומש, התקיימה בבאר שבע. הוועדה הונגשה לציבור הרחב, השתתפו בה בעלי עניין, והוצגו סטטוס ביצוע ועמידה ביעדים, בעיני זה הישג משמעותי.

בנוסף לנ"ל אני עוסק במחקר המלווה ליישום החלטת הממשלה שנעשה בשיתוף עם מכון ברוקדייל.

ניהול המחקר מורכב ומתאגר החל מהתאמתו לצרכי האגף ולצרכי היישום השוטף של החלטת הממשלה וכלה בהפקת לקחים לקראת בניית תכנית החומש הבאה.

כיוון שהמחקר המלווה אמור לשרת את עבודתם של 14 משרדי ממשלה שונים וכ-29 יחידות שונות, אני נדרש לזהות את הגורמים המוכנים לשת"פ, להבין מה הצרכים שלהם ואיך המחקר יוכל לתת להם מענה (לעיתים באמצעות התאמת המחקר תוך כדי תנועה). לצורך כך צוות האגף ואני פועלים הרבה בשטח לבניית אמון, במחקר המלווה ככלי עזר.

בעיני תרומת ההכשרה לה זכיתי במסגרת תכנית הצוערים באה לידי ביטוי בעבודתי בהבנתי את החשיבות הגדולה של בניית אמון ועבודה בשותפות.

אני מאמין שרוב האנשים במערכת רוצים להוביל שינויים לטובת כלל אזרחי המדינה, אבל כדי למנף זאת חייבים אמון ושותפות.

החלום שלי הוא שלא יהיה צורך בעבודת האגף כגורם מתכלל ומקשר, זאת כיוון שתצמח הנהגה בדואית חזקה ורחבה והממשלה תהיה קשובה לצרכיה ובין השתיים ישררו יחסי אימון הדדיים.

יאיר חירותי

מנהל תחום תכנון אסטרטגי, בוגר מחזור ד' צוערים לשירות המדינה.

 

חופית קלימובסקי

מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי במועצה האזורית אל-קסום

בוגרת תכנית צוערים לשלטון המקומי מחזור א' בן גוריון

התחלתי את עבודתי במועצה האזורית אל-קסום עם סיום לימודיי במסגרת המחזור הראשון של תוכנית הצוערים לשלטון המקומי באוניברסיטת בן-גוריון.

לאחר שעבדתי שנתיים בתפקיד רפרנטית פרויקטים, תקציבים ואסטרטגיה, התקדמתי לתפקיד מנהלת מחלקה לפיתוח כלכלי. במסגרת התפקיד הקמתי מחלקה חדשה, שמטרתה להגדיל את המשאבים הכלכליים שעומדים לרשות המועצה.

חלק לא קטן מהעיסוק בתפקיד היה סביב מיצוי תקציבי החלטות ממשלה, איתור קולות קוראים והזדמנויות אחרות לגיוס כספים.

לשמחתי, הצלחתי לגייס מיליוני שקלים לטובת פרויקטים שונים במועצה- בינוי מוסדות ציבור, פרויקטים לשיפור פני היישובים ולרווחת התושבים.

לאורך עבודתי במועצה נוכחתי לגלות שלמועצה יש הזדמנויות רבות לגייס תקציבים לפרויקטים שונים, אך פעמים רבות הקושי הוא דווקא בשלב המימוש של התקציבים- ההוצאה לפועל של הפרויקטים.

כתוצאה ממחסור משמעותי בכוח אדם במועצה והיעדר כלים לעבודה מסונכרנת ומבוקרת, תקציבים רבים (חלקם כאלה שגייסתי אישית) ירדו לטמיון.

החלטת הממשלה 2397 המיועדת לרשויות הבדואיות בנגב היא החלטה ששונה בצורה חיובית מהחלטות ממשלה קודמות- כתוצאה מתהליכי למידה שעשה הצוות שיצר אותה, ונעשה ניסיון להתייחס לצרכים הארגוניים של הרשות המקומית.

החלטת הממשלה הזו מביאה לעיסוק רב של המועצה מול משרדי הממשלה השונים. אנו נתקלים לרוב במשרתי ציבור איכותיים ואנרגטיים, חלקם הלא-קטן הוא בוגרי תוכניות העתודות השונות.

כדי להצליח לממש בצורה טובה ויעילה את המשאבים שעומדים לרשות המועצה במסגרת החלטת הממשלה יש צורך לחזק את הרשות המקומית כארגון.

לפני כחודש התחלתי תפקיד חדש במועצה- מנהלת אגף לתכנון אסטרטגי. כעת אני מקימה אגף חדש, שמטרתו לקדם את יכולות המועצה כארגון יציב, שפועל בצורה מסונכרנת ומבוקרת. לפתח תחומים חדשים במועצה, שיסייעו לבנות ארגון שייתן שירות טוב יותר לתושבים.

 

גלעד שור

מנהל תכנית ההעצמה לרשויות מקומיות בדואיות בנגב, אגף פיתוח כלכלי במשרד הפנים.

בוגר מחזור ד' צוערים לשירות המדינה.

בסמוך למועד כניסתי למשרד הפנים, התקבלה החלטה 2397, וקיבלתי את האחריות לנהל את התכנית להעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב שבאחריות משרד הפנים.
בליבת התפקיד - הובלת הרשויות המקומיות לתכנון וביצוע פרויקטים בתחומי מרחב ציבורי ושירותים לתושב, משילות, פיתוח כלכלי, חברה וקהילה. הפרויקטים מגוונים מאד וכוללים למשל: ספריות השאלה בטיפות חלב בהן אמהות צעירות נחשפות לאפשרות של הקראת סיפורים לילדים, התקנת תאים סולריים לייצור חשמל על גגות המהווים מקור הכנסה לרשות המקומית, ועוד.

מהלך לדוגמה הוא הקמת מוקדי מצלמות שמנוטרים על-ידי חדר בקרה המופעל ברשות המקומית עצמה ומאפשר לה לזהות תקלות, ולייצר הרתעה מול פעולות השחתה ואלימות בזמן אמת. הקמת המוקדים הצריכה שיתוף פעולה בין המשרד לביטחון פנים, אגף לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב ומשטרת ישראל. משיתוף הפעולה הזו, הצלחנו גם לייצר העברה של הטיפול בנושא ממוקד שהופעל על-ידי המשרד לביטחון פנים, לניהול ישיר של הרשות המקומית, שלה הקרבה לשטח והיכולת לפעול מול תקלות.
האתגרים העיקריים בתפקיד הם קידום הביצוע ברשות המקומית שנתקל פעמים רבות בקשיים בתהליכים הפנימיים ברשות וביכולות הביצוע שלהן, וסנכרון בין גורמי ממשלה ושלטון מקומי בניהול התכניות, הגעה להסכמות על אישור הפרויקטים ופתירת חסמים בדרך.

 

במהלך העבודה אני פוגש לא אחת צוערים לשלטון המקומי המשולבים ברשויות התכנית, והדמיון בתכניות ההכשרה והמטרות המשותפות מהווה בסיס טוב לשיתוף פעולה.

​בתמונת העתיד - אני מקווה שתכנית החומש הבאה לרשויות הבדואיות תתבסס על התכנית הנוכחית אבל תצעיד את הרשויות להצלחות בכוחות עצמן מתוך מינוף הצלחות וזיהוי החוזקות שעלו בתהליך הנוכחי.

 

פואד אלזיאדנה

מנהל מתנ"ס רהט

בוגר תוכנית מקום, מחזור ב'
 

מודל הפעלה לחוגים ככלי להובלת שינוי חברתי

פוטנציאל ההשפעה של החוגים לילדי רהט בלתי ממוצה. תוכן החוגים דל ולא רלוונטי, כמות המפגשים נמוכה, אחוזי הנשירה גבוהים ואין רציפות חינוכית לאורך השנים.

לנוכח המאפיינים השבטיים נעשה תהליך בליווי מעוז להגדרת הבעיה ותיאורית שינוי ונבנה מודל ההתערבות הפועל להביא שיפור משמעותי בתרומה החינוכית של החוגים לילדי רהט באמצעות סדרת התערבויות מערכתיות, שבפועל מגדירות מחדש "מהו חוג". ביניהן: עיצוב מחדש של הליכי הרכש, מודל תרומות ייחודי של החינוך הבלתי-פורמאלי, מימון ומערכת מדידה ובקרה בצורה זו אנו יוצרים את התנאים המערכתיים להגשמת התרומות של החוגים ברהט.

זיקקנו מאפיינים חיוניים מחייבים לכל חוג בהלימה לתרומותיו הייחודיות של החינוך הבלתי-פורמאלי, כגון -  חובת הגשת תכנית פדגוגית רב-שנתית ותימרוץ מפעילים על התמדה משנה לשנה, אירועי שיא שנתיים, הפעלת קייטנת קיץ כחלק אינטגרלי מהחוג, חשיפה חובה לגילאים צעירים בשעות הבוקר, עבודה עם שכבה בוגרת ושילובה בהדרכה ובמגע עם הילדים הצעירים יותר, ועוד. 
המהלך רוחבי וחל על כל החוגים המוצעים בעיר ובכך מייצר סטנדרטיזציה אחידה.

הוחלט להוביל את המהלך עם מספר מצומצם של ספקים אסטרטגיים לפי עולמות תוכן מרכזיים, כל אחד מהם יחזיק עולם תוכן שלם בעיר, החל מהתנסויות חשיפה בכיתות הנמוכות (ד-ה); דרך עבודה עם שכבות ו'-ח'; ועד להכשרה והפעלה של שכבה – בוגרת. מהלך השינוי מחייב התפתחות ניכרת של מודל העבודה של הספקים.
כמו כן, תוקם מערכת שתדע לנטר ולמדוד ברמה הרשותית את שיעורי ההשתתפות, הנשירה וההתמדה ותאפשר תימרוץ או החלפת ספקים לפי איכות התוצר.
לצורך כך, פעלנו לרתימת השטח: מנהלי בתי"ס, רכזי עוגן, ממוני חינוך – וחינוך בלתי פורמלי בעיריית רהט ועוד. ומעבר לרובד זה, גם ערכנו תהליך היכרות ומיפוי מערכתי של השחקנים בזירת המאקרו - ג'וינט, מחוז דרום במשרד החינוך, מנהל חברה ונוער, תכנית אתגרים, רהט בפרט, והחברה הבדואית בכלל.

 

 

מחמוד אלעמור

מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט
בוגר תכנית עמיתים – מעוז, מחזור ה'

בתפקידי הקודם כמנהל מרכזי ריאן הייתי שותף בתכנון החלטת הממשלה 2397. כיום, כמנכ"ל החברה הכלכלית ברהט אני מוביל את פעילות הפיתוח הכלכלי בעיר, ופועל בין היתר כחלק מיישום החלטת הממשלה.
החזון הוא שרהט תהיה עיר משגשגת כלכלית, מה שיוביל לרווחת התושבים. האתגר העומד לפתחנו הוא באיתור והבאת יזמים לעיר, וביצירת פרויקטים מניבים. כגון: חניה בתשלום, תעשיה ותיירות. כך כבר השנה הובלנו פרויקט מניב של שילוט ופרסום חוצות, המחזק את הכלכלה בעיר.
בנוסף, במהלך השנה האחרונה נחנך הקאנטרי החדש בעיר שנבנה בשיתוף עם משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התרבות, ציידנו את הקאנטרי והוא החל לפעול, וכבר בשנה זו יש 4500 מנויים לקאנטרי, יזמנו מערך של שיעורי שחיה, שמלבד חוג לילדים הם לימוד לחיים.
במהלך עבודתי אני נעזר רבות ברשת מעוז, בתור הבוגר הבדואי הראשון של  מעוז (כיום כבר יש קבוצה בדואית) הצלחתי להרחיב קשרים, להנות מראיית רוחב ולקבל כלים המועילים לי לביצוע תפקידי.

 צרו איתנו קשר  | לאתר עתודות לישראל לחצו כאן