הרפורמה במה"ט

יישום הרפורמה הממשלתית במכללות הטכנולוגיות

המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) בזרוע העבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא הרגולטור של המכללות הטכנולוגיות, מערך ההכשרה המקצועי הלא-אקדמי הגדול בישראל. כיום פועלות בישראל 31 מכללות טכנולוגיות מתוקצבות בהן לומדים כ-30,000 סטודנטים לתעודות טכנאי מוסמך והנדסאי, המאפשרות לבוגרי המכללות להשתלב בעבודה איכותית בתעשייה ובכלל המשק מיד עם סיום ההכשרה. המכללות נמצאות בבעלות פרטית, אך הן מוכרות ומתוקצבות על-ידי המדינה בכ- 11,500₪ לסטודנט לשנה בממוצע.

בשנת 2018  התקבלה החלטת ממשלה לקידום רפורמה במכללות הטכנולוגיות (החלטת ממשלה מס' 3419) שנועדה לטפל במגוון כשלים שאפיינו את המערכת כדוגמת אחוזי נשירה גבוהים (כ-30%), סיום לימודים ללא תעודה (כ-48%), שיעור נמוך של השתלבות במקצוע (60%) ושביעות רצון נמוכה של הסטודנטים מהתאמת ההכשרה לדרישות המקצוע. הרפורמה תוקצבה בכ-425 מיליון ₪ על פני 5 שנים, והגורם המופקד על יישומה הוא מה"ט.
היחידה מקדמת, בין היתר, מהלכים למיצוי הפוטנציאל הגלום ברפורמה הממשלתית מ-2018 במערך המכללות הטכנולוגיות, לכדי קידום וחיזוק מסלול הכשרה טכנולוגי איכותי, עדכני ומחובר לצרכי התעשייה עבור מי שבוחר שלא להשתלב בלימודים אקדמיים או מי שאינו יכול. המהלך ממוקד בהתאמת ההכשרות במכללות הטכנולוגיות לצרכי התעשייה, תוך רתימת הגורמים הממשלתיים, המעסיקים והמכללות הטכנולוגיות עצמן להשגת יעדי הרפורמה.
כחלק מתהליך קידום הרפורמה הוחלט למקד מאמצים ביצירת אמון בין מנהלי המכללות לאנשי מה"ט. בסיוע רשת מעוז, הוביל מה"ט תהליך ייחודי ליצירת שינוי במשותף עם מנהלי המכללות, שסייע מאוד בבניית אמון בין הצדדים. לצפייה בסרטון המסכם את התהליך – לחצו כאן

תאיר איפרגן

נכנסתי לתפקיד מנהלת מה"ט, ישירות לתוך קידום החלטת ממשלה על רפורמה משמעותית בתחום, ואחריות על יישומה. הבנתי שאת הדבר הגדול הזה שקוראים לו רפורמה צריך לפרק למהלכים, לתכניות עבודה, ליעדים, להגדרת תוצאות ולהוסיף גם עוד חלקים שמקדמים ותומכים ברפורמה, על אף שאינם מוזכרים בהחלטת הממשלה במפורש. לצד זאת נדרשו שינויים בתהליכי עבודה, שיטות וקידום דיגיטציה בתוך היחידה. 
הבנתי שאני חייבת לחזק את היחידה ולקלוט עובדים נוספים לצורך הנעת התהליך. כבוגרת תכניות עתודה הכרתי את הערך הרב של כח אדם שעבר התמקצעות מעבר לרגיל ושמחזיק גם בשפה משותפת. לכן, פניתי לקלוט ליחידה כוח אדם חדש, ובכלל זה גם צוערים מתוכניות צוערים לשירות המדינה. תוספת זו הוכיחה את עצמה ותרמה המון לצד, כמובן, אתגרים ומורכבויות.
מהלך משמעותי נוסף שמקדם רבות את  יישום הרפורמה, הוא התהליך שאני מקיימת בתמיכת ארגון מעוז, שמסייע לי במגוון כלים שניתנים לחברי הרשת שמובילים שינוי.
הפוטנציאל של המכללות הטכנולוגיות, בלייצר שינוי אמיתי בשוק התעסוקה בישראל הוא גדול. מערכת ההכשרה הטכנולוגית של לימודי הנדסאים והדיפלומה שבסופם מקדמים תשואה גבוהה ללימודים שדומה לזו של תואר אקדמי במקצועות פרופסיונליים (כלכלה, משפטים ומנהל עסקים) ואף גבוהה יותר מתואר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. כמו כן מדובר בכלי משמעותי ביותר בממשלה לקידום מוביליות חברתית (ראה סקירה של הכלכלן הראשי מאוגוסט 2018 בנושא). אל מול פוטנציאל זה, אנו יודעים לומר כי המערכת סבלה מתת תקצוב, דיפלום נמוך, אחוזי נשירה גבוהים ואתגרים נוספים ועל כן קידום יישום הרפרומה הינו מהלך חשוב ביותר שיכול לשנות מציאות. 
אתגר משמעותי בהובלת הרפורמה הוא שברמה הטכנית הכל ברור, אבל כשמפרקים לתהליכי עבודה מגלים שמדובר בשינויים רבים שכוללים בעיקר שינויי תפיסה, וכל שינוי כזה מעורר מן הסתם התנגדויות רבות שההתמודדות איתן מורכבת במיוחד.
אני מאמינה גדולה בשיתופי פעולה בין מגזריים. היה ברור לי שזה מהלך שלא שייך רק למה"ט, זהו מהלך רוחבי שנדרשת בו מעורבות גדולה של שחקנים שונים, ולכן כל בעל עניין הפך לשותף פוטנציאלי, כשהעבודה בפועל על בניית אמון והכנת תשתית, כללה הרבה פגישות אישיות מול גורמים שונים לרתימתם לתהליך, וכמובן עבודה מהודקת ומדוייקת, מבוססת נתונים שמספרת את הסיפור של ההנדסאים והפוטנציאל שבמהלך.

תובנה ממהלך הדרך - תהיי כל הזמן בתנועה. תקבלי החלטות. תובילי מהלכים. אף אחד לא רוצה להישאר מאחור,
אז איכשהו, מתישהו, גם הציניים והסקפטיים שיושבים על הגדר פשוט קופצים ומצטרפים.  
הכלים שקיבלתי ממעוז שכללו תשתית משמעותית לדיוק וליישום הרפורמה, לצד חברי רשת מעוז והצוערים שגויסו למה"ט ותורמים לקידום שפה משותפת, כל אלו ועוד מאפשרים יצירת עשיה משמעותית לטובת החברה בישראל.

 

מנהלת מה"ט, זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

בוגרת תכנית העמיתים במעוז, מחזור ו׳

"בתפקידי אני מובילה יחד עם הצוות, את הרפורמה במכללות הטכנולוגיות ומהלכים תומכי רפורמה, וביניהם:

ושותפה בהובלת הרפורמה במכללות הטכנולוגיות ומהלכים תומכי רפורמה, ביניהם:

מהלך "רמזור" למכללות הטכנולוגיות, שיגדיל באופן ניכר את עצמאותן. במסגרת המהלך מכללות יסווגו כ"ירוקות", "צהובות" ו"אדומות" ויזכו במידת עצמאות בהתאם. זהו צעד נוסף בחיזוק המכללות הטכנולוגיות וביצירת תשתיות ארוכות טווח אצלן. לצד הגדלת התקציב, חשוב להשקיע בחיזוק התשתיות והיכולות של המכללות, לתמרץ מכללות חזקות ולהמשיך ללוות מכללות שזקוקות לכך. בנוסף אני מקדמת שילוב כלי כלכלה התנהגותית בעבודת האגף, במטרה להשיג את מטרותינו באופן אפקטיבי יותר. לצד הרפורמה ומהלכים תשתיתיים שיובילו לשינויי עומק במערכת, אנו סבורים כי ישנם התנהגויות וכשלים שקיימים במערכת שניתן לתת להם מענה מהיר יחסית שיוביל לשיפור ההישגים ולהגדלת שיעור ההנדסאים המוכשרים במשק. לדוגמא, יזמנו, בשיתוף ג'וינט ישראל, פרויקט כלכלה התנהגותית שיעודד סטודנטים להגיש פרויקט גמר כמענה  לרבים שלא הגישו ובעקבות כך לא קיבלו דיפלומה. במקביל אנו מובילים מהלך בשיתוף אגף תקציבים באוצר וחברת קיימא של פרופ' דן אריאלי, לבחינת צמצום נשירת הסטודנטים. אתגר מרכזי ברפורמה, הוא שילוב גורמים חיצוניים בתהליכי עבודה וקבלת החלטות של מה"ט, לצורך מענה לסוגיות שמחייבות הסתכלות רוחבית. אחד ההישגים במהלך, הוא שינוי שיטת העבודה במה"ט ובניית צוותים בינמגזריים לגיבוש פעולות וצעדי מדיניות במסגרת הרפורמה. לדוגמא, תחום שילוב התנסות מעשית במהלך הלימודים, כדי להכשיר בוגרים מיומנים בשוק העבודה. מהלכים אלו מובילים לקבלת החלטות מושכלת יותר ולמדיניות טובה יותר שפוגשת את השטח ואת צרכיו

השפעה משמעותית של המהלך הוא בשינוי המודל הארגוני, הכולל כמה בוגרי תכניות עתודות לישראל, שעובדים יחד ככח חזק שמוביל שינוי יחד עם הצוות הוותיק. אני מאמינה שהרפורמה במערכת לא הייתה יכולה להיות מיושמת ללא שותפות מתוך ומחוץ לממשלה.

גל פילק

בוגרת תכנית צוערים לשירות המדינה, מחזור ד' 

תפקיד- ראש מטה מה"ט

 
 

בני אהרן שלום

 

במהלך עבודתי אני עוסק בחיבור צרכי המשק והתעשייה לתכני הלימוד במכללות הטכנולוגיות במטרה לחזק תשתיות לביצוע שיתוף פעולה בין המכללות למעסיקים במשק.אני פועל לקידום הטמעת תכנים ייעודיים לצרכי המעסיקים בתוכניות הלימוד, פיתוח מודלים של התנסות בתעשייה בזמן הלימודים והטמעת מיומנויות וכישורי המאה ה-21,  כל זאת במטרה לשפר פיריון במשק ולקדם את ההון אנושי.

בשנה האחרונה גויסו כ- 40 מעסיקים מובילים במשק לתהליכי עדכון תכניות לימוד ב- 7 מגמות כדי שישקפו בצורה מיטבית את הנדרש בשוק העבודה.

אנו מפעילים שתי תוכניות מרכזיות לשילוב מעסיקים בתהליכי ההכשרה אשר כוללות הקמת כיתות הכשרה מיועדות למעסיק ספציפי או לכמה מעסיקים בתחום מסויים:

תוכנית 'עתידאים' – תכנית להכשרת הנדסאים בהן המעסיקים משולבים כבר משלבי גיבוש הכיתה המתחייבים להעסקת הבוגרים בסיום הלימודים. התוכנית פותחה ומופעלת על ידי עמותת ידידי עתידים וקרן "ביחד". בשנה האחרונה הרחבנו מאד את הפעילות וכרגע פועלות 14 כיתות במקביל.

התוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים. שותפים בה קרן עזריאלי, קרן צורים וג'וינט ישראל - תב"ת. מטרת התכנית היא לחזק את התשתיות במכללות ולפתח שיטות עבודה והכשרה משולבת של מכללות ומעסיקים לאורך הלימודים.

שינוי תרבות ההכשרה בישראל בניית אמון בין השחקנים ולקיחת אחריות משותפת של מעסיקים וגופי הכשרה וממשלה על תהליכי הכשרה לפני הכניסה לעבודה וגם במהלך העבודה מאתגרת במיוחד.

היכולת שלי, לעשות שימוש ברשת הפעילה של הצוערים, לחיבורים, לשיתופי פעולה ולחשיבה משותפת, מסייעת לי בעבודה."

מנהל תחום קשרי מעסיקים ופרויקטים

בוגר צוערים לשירות המדינה, מחזור ה'

 

בת שבע מילר

מנהלת תחום אוכלוסיות מגוונות

בוגרת צוערים לשירות המדינה, מחזור ו'

הצטרפתי לאחרונה לצוות כאחראית על קידום אוכלוסיות גיוון ללימודי הנדסאות והשתלבות במשק, בתעסוקה איכותית. התפקיד ממלא בסיפוק - כל סטודנט מאוכלוסיות הגיוון שמשתלב במשק זו הצלחה. 

הפעולה היא במגוון דרכים. בין היתר על ידי צמצום רגולציה הפוגעת בקידום אוכלוסיות אלו .בימים אלו אני עוסקת בפיתוח תכנית במזרח י-ם ללימודים טכנולוגיים, שתוביל לצמצום פערים חברתיים.

במהלך תפקידי אני פועלת ליצירת שיתופי פעולה עם אנשים ממשרדים שונים שעוסקים בנושאים דומים. בתהליך המאתגר הזה אני נעזרת ברשת הצוערים, שמסייעת לי לאתר אנשים בקלות, להגיע למידע טכני רלוונטי, שעובר בין הבוגרים בעיקר בקבוצות הוואטסאפ, וגם מסתייעת בשיחות מקצועיות וטיפים אישיים מניסיונם של אלו שמוכנים לשתף במידע.

כל אלו  מקצרים הרבה ניסוי וטעיה.

 

מורן רייכמן

במסגרת תפקידי אני עוסק במגוון תחומי קידום חדשנות ודאטה, איסוף וניתוח נתונים, ושותף בגיבוש אסטרטגיית הפעולה של היחידה. ביחידה פנימה, אנו מתניעים בימים אלה תהליך לבניית מערכת BI (בינה עסקית)  שתסייע לנו להפיק ידע ותובנות שימושיות מהמידע שמצוי בידינו כבר כיום. באופן זה נוכל לבסס את החלטותינו על מידע ונתונים, במקום על השערות או אינטואיציה. אפיק נוסף, הוא קידום שילובן של טכנולוגיות מתקדמות במכללות, בין אם לימודים מקוונים או עזרים טכנולוגיים אחרים.

השינויים הרבים שאנו מעוניינים לקדם במערכת מייצרים עומס גדול ומצריכים עיסוק בבירוקרטיה רבה. דבר זה מצריך התמדה ו"מוכוונות מטרה" על מנת לרתום את כלל השותפים לאורך זמן ולייצר שינוי אמיתי במערכת. במובן זה, ההכשרה של תכנית הצוערים ורשת הקשרים שנוצרה בה, מסייעת לזרז תהליכים, בין אם על ידי הסתייעות בידע ובנסיון שנצבר במשרדים אחרים, או על ידי קישור מהיר לגורמים רלוונטים. בין ההישגים המשמעותיים בשנה האחרונה, ניתן לציין את פתיחתן לראשונה של מלגות מפעל הפיס, כך שיהיו פתוחות גם לסטודנטים להנדסאות ולא רק לסטודנטים באקדמיה. לאחר ההישג מול מפעל הפיס - גופים נוספים משנים בימים אלה את הקריטריונים כדי לאפשר לסטודנטים שלנו להגיש בקשה למלגות. כמו כן, אנו מפרסמים בימים אלה דוח ראשון לציבור על פעילות מערכת ההשכלה הטכנולוגית, זאת במטרה לחשוף את המערכת לציבור, וכן על מנת לקדם ולשפר אותה.

מנהל מחלקת חדשנות

בוגר צוערים לשירות המדינה, מחזור ב'

 צרו איתנו קשר  | לאתר עתודות לישראל לחצו כאן