מאחורי הקלעים

מה התחדש בגזרת תוכניות עתודות לישראל בשנה האחרונה

 

צוערים 3.0 יוצא לדרך:

מודל הפעלה חדש לתוכנית צוערים

לשירות המדינה

ב-1 במאי 2020 ייצא לדרך מחזור ח' של תוכנית "צוערים לשירות המדינה" במודל משודרג. לאחר תהליך סדור של הפקת לקחים עם משתתפי התוכנית ושותפיה במחזורים שהתקיימו, ביצוע מחקר הערכה מעצבת על המודל הקיים, עבודת מטה פנים אגפית וגיבוש מסקנות בעקבות תהליך זה, אישר הוועד המנהל של תוכנית צוערים לשירות המדינה שינוי במודל הפעלת התוכנית.

המודל החדש נועד לטייב את התכנים שמתאימים לתקופת הכשרת הבסיס לעומת אלו שרלוונטיים יותר למערך הכשרות ההמשך, שיתקיים לצד שלב ההשמה; להגדיל את הגמישות ויכולת ההתאמה של ההכשרה לצרכים המשתנים של השירות הציבורי; לייצר למידה המשכית לאורך הקריירה של הצוערים; לשכלל היבטים רשתיים החל משלב ההכשרה דרך הכניסה להשמה ועד העשייה במסגרת הרשת, ולהמשיך לשדרג את היבטי הפיתוח המקצועי-אישי של הצוערים - כפרטים וכקבוצה.

השינויים המבניים העיקריים שהוכנסו לתוכנית לצורך השגת המטרות הללו:

1. ניהול ישיר ובשטח של נציבות שירות המדינה את תכנית ההכשרה - על ידי מנהלת תוכנית הכשרה, תפקיד חדש שנוצר ואויש לאחרונה, שתכליתו לעבוד בשיתוף פעולה עם ספק שיעניק גב רעיוני ותפעולי ויעמיד אנשי צוות ייעודיים מומחים בתחום הפיתוח האישי והקבוצתי לצד תחום התוכן המקצועי, וכיו"ב.

2. שינוי המודל האקדמי - מתן ואוצ'ר לתואר שני לצוערים, שייבחר מתוך רשימת תארים סגורה, וימומש בתום תקופת ההכשרה בהתאמה ליעד ההשמה שלהם.

3. קיצור תקופת ההכשרה וזיקוק התכנים בה - קיצור משנתיים לשנה וחמישה חודשים, הסטת תכנים מתקופת הכשרת הבסיס למערך הכשרות המשך, שיינתנו במקביל להשמה.

 

במהלך מחאת יוצאי אתיופיה בקיץ האחרון, בשיח עם הצוערים יוצאי אתיופיה בתוכניות הצוערים של רוטשילד, עלה הצורך להכניס תוכן ייחודי וייעודי להכשרות לצוערים אודות החברה האתיופית, מאפייניה ואתגרי ההשתלבות בחברה הישראלית.

על מנת שמשרת ציבור יבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר עליו להכיר את קהל היעד שלו ולהתאים את אופי התנהלותו למאפיינים ולצרכים של אוכלוסיית היעד אותה הוא משרת.

"...רבים מהצוערים של השלטון המקומי ושל החינוך הבלתי פורמאלי יגיעו לרשויות בהן קיימת אוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, ואנחנו רוצים שהם ידעו כיצד להעניק להם את המענה המתאים והטוב ביותר" (נעה גפן- גרושקה), ראש תחום הכשרה תוכניות צוערים.

היוזמה הגיעה לפתחם של הצוערים עצמם, שקיבלו את המנדט לקידום נושא זה בהכשרה. הצוערים, פנטה פנטה ובאנצ'י אברהם יחד עם עוז רונן, אביחי זלסקו, הדס זילברשטיין כץ, אור וילמוש וניצן מרידן "הרימו את הכפפה" ויזמו פורום, במהלך חופשת הסמסטר, שבו חקרו אודות צרכים הקיימים בקרב יוצאי אתיופיה וצרכי אוכלוסיות ככלל. הפורום התחלק לשתי קבוצות עבודה. קבוצה ראשונה עבדה על הכרת האוכלוסייה והאתגרים, בצורה מעמיקה, וקבוצה שניה עסקה בבירור הכלים המעשיים הדרושים ללמידה כדי לשרת בצורה הטובה ביותר את האוכלוסיות.

צוערים יוזמים

יוזמה מהשטח

 

צוערים לשלטון המקומי

שינוי מודל הפרקטיקום

תוכנית צוערים לשלטון המקומי

(משרד הפנים, רוטשילד, עתידים - פיס)

התנסות בשלטון המרכזי

ההתנסות במשרדי הממשלה ('מבטים') גם היא עברה שינוי, וותתחיל בשבוע מרוכז, בצוותים של 3-4 צוערים בכל השמה. מודל זה מאפשר התנסות בעבודה ולמידה צוותית. בנוסף, התכנית חברה למרכז להעצמת האזרח הבודק את יישום החלטות הממשלה במשרדים השונים. במסגרת הפרקטיקום, הצועריםיבחנו את ביצוע החלטת ממשלה מס' 922, העוסקת בפעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים (בשנים 2016-2020) במשרדים השונים שבהם הם נמצאים, פעילות שמייצרת ערך מוסף להתנסות

​הפרקטיקום הוא נדבך מרכזי בתהליך הלמידה בתוכנית הצוערים. תפקידו לחבר בין עולם התיאוריה לעולם המעשה. לצוערים ניתנת הזדמנות לקיים למידה תוך כדי התנסות, להכיר את מערכת השלטון המקומי מבפנים ולבצע משימות נדרשות שונות ברשויות בעלות מאפיינים דומים לרשויות ההשמה. ההתנסות מאפשרת לצוער/ת לגבש את דמות משרת הציבור שהוא/היא ירצו להיות ונותנת אפשרות ללמידה משמעותית מאנשי מקצוע נבחרים. על מנת לייצר למידה משמעותית יותר לצוערים בוצעו מספר שינויים בתוכנית הפרקטיקום: 

בעבר הצוערים התחילו בהתנסות של פעם בשבוע ברשות מקומית, ובעקבות כך לקח זמן רב עד שהצוער הבין את מקומו, סביבתו ומה שמצופה ממנו. לכן, הוחלט להתחיל בשבוע פרקטיקום מרוכז המוגדר כשבוע למידה. לאורך התקופה הצוער מקבל על עצמו לבצע משימה אחת מרכזית המצויה באחריותו. על ידי כך, הצוער יודע עבור מה הוא מגיע, עובד באופן עצמאי, ובסיום תקופת הפרקטיקום הוא משאיר אחריו תוצר בעל ערך לרשות. משימה זו יכולה להוות עבורו 'תיק עבודות' לתקופת הראיונות אשר מלבד לקורות חיים, יכול להראות את פירות העבודה שלו בשטח.

 

הקבוצה כמטרה

ולא כאמצעי

בחודשים האחרונים, תוכניות הצוערים לשלטון מקומי של רוטשילד ועתידים עוברות שינוי בכל הקשור בתהליכים של בניית הקבוצה. הרציונל העומד מאחורי השינוי הוא, הרצון לחזק את קבוצת לומדים כך שתהווה גם קבוצת עמיתים ('חבורת משימה') וגם קבוצה חברתית שמאפשרת לכל אחד מהלומדים לחוד, ולכולם יחד, למקסם את הלמידה ואת צבירת הידע והניסיון לאורך ההכשרה. הקבוצה מייצרת הזדמנות להתנסות ביצירת קשרים, בניית אמון, התפתחות אישית כחלק ממסגרת גדולה יותר, התמודדות עם אתגרים משותפים וחוויה של הצלחות משותפות. בבניית הקבוצה ניתן דגש על היחיד ועל הכלל. הדבר משמעותי להתפתחות הערכית המקצועית של הצוערים.

מודל פיתוח הקבוצה פותח על פי "שלבי התפתחות הקבוצה של מקנזי"

התקשרות - היכרות וגיבוש קבוצה, בניית אמון בסיסי.

בידול – התמודדות חברתית עם המגוון שבקבוצה, קירוב והיכרות בין העולמות והתמודדות עם הקונפליקטים והפערים העולים מכך.

אינדיבידואציה - פיתוח היחיד בקבוצה, בניית היכולות של כל פרט ביחס לקבוצה.

אינטימיות – לאפשר לחברי הקבוצה יחסים קרובים, היכרות אישית ולא רק מקצועית, אפשרות לשים במרכז את הרגשות, את החוויה ולא רק את המשימה.

הדדיות - פיתוח יכולות עבודה צוותיות וקבוצתיות, הנחת היסודות לרשת העמיתים.

סיום – פרידה משגרות הקבוצה הנוכחיות והכנה להמשך.

בשני השלבים הראשונים ההתקדמות צריכה להיות ליניארית.

על שלושת השלבים הבאים מתבצעת עבודה יחסית במקביל - התפתחות בתחום אחד תהיה בהתאמה לאחר. 

גיחות למידה קבוצתיות

 

מיזם של מערך ליווי בוגרי תוכניות הצוערים לרשויות המקומיות, שבו קבוצות בוגרים העובדים באותה רשות, מבקרים ברשות אחרת לטובת למידה ממוקדת לצרכי העבודה שלהם. כך למשל, שלושת בוגרי נתיבות ביקרו את בוגרי אופקים ולמדו על האתגרים בהקמת שכונות חדשות. שלושת בוגרי אילת ביקרו בעיריית תל אביב ללמידה על נושא המנהלים הקהילתיים, ושני בוגרי חורה ביקרו בערערה בנגב לסיור בנושא פיתוח כלכלי. 

 

חברי רשת מעוז מדווחים על חברי רשת שהם "מרגישים בנח לפנות אליהם".

פיצ'ר זה מאפשר לחברי הרשת ולארגון עצמו לראות כיצד הרשת נראית בהיבטי גיוון קבוצה באוכלוסייה ומגזר תעסוקתי. המטרה של המעקב היא לשמש כלי עבור חבר ברשת להמשיך ולגוון לעצמו את הרשת.

מעוז הוא ארגון שחרט על דגלו יעד להתפתחות טכנולוגית לטובת ייעול תשתיות ושיפור חווית המועמד. המאמצים מתמקדים בשיפור והנגשה לכל אורך שרשרת הערך, ומתבטאים בשינויים קטנים כגדולים אך כולם בעלי השפעה משמעותית על ייעול תהליכים.

להלן מספר דוגמאות להמחשת השינויים בתחום:

כחלק מהמשך הנגשת ושיפור תהליך המיון בדגש על אמצעים הטכנולוגים הוכנסו השנה בתהליך שני חידושים משמעותיים:

  1. אתר אינטרנטי: יצירת אתר ייעודי שביטא את רוח הקול הקורא האחוד של המיון המסונכרן. באתר כל מועמד יכול לקבל מידע על כל התוכניות, וחווית המשתמש יותר מזמינה לשימוש והיכרות עם התוכניות השונות.

  2. טכנולוגיה בשירות המעריכים: בחוברת המועמדים שמשמשת את המעריכים בוועדות הקבלה (חוברת של כ-500 עמודים) הוכנס קישור למילוי הערכות ישירות בחוברת, במקום במערך חיצוני כפי שהיה קיים עד כה. הדבר הקל משמעותית על עבודת המעריכים, ייעל ופישט אותה, משום שיצר פתרון גמיש, שאינו תלוי בתאריך מסוים או בוועדת קבלה ספציפית ונחסך זמן משמעותי בתהליך.

חידושים טכנולוגיים בתוכניות

לומדות: במהלך 2019 הופקו שתי לומדות בנושאי חשיבה תוצאתית - אחת על הגדרת בעיה ואחת על תיאוריית שינוי ומודל לוגי. הלומדות נועדו לתמוך ולסייע ללמידה בשבועות התוכן של התכניות בנושא הגדרת הבעיה. בזכות הלומדה יחסכו שעות רבות שהושקעו עד כה בהכשרות. בזמן שנחסך יתאפשר להתמקד בהטמעה מעמיקה יותר של המושגים, בתרגול ובניסיון לתרגמם ל'שולחנות העבודה' האישיים של העמיתים. עוד שתי לומדו מתוכננות להפקה במהלך השנה הבאה.

חידושים טכנולוגיים במרכז הידע

אתר למרכז הידע: הוקם אתר ובו ריכוז תוצרי המחקר והידע שנוצרו ונאספו במרכז הידע בשנתיים האחרונות, במטרה להנגיש את החומר הקיים כדי להקל על השימוש בידע ובנתונים בכל פעילות בארגון, וכחלק מהטמעת פעולה מבוססת נתונים הלכה למעשה. האתר יונגש וייפתח לשימוש גם לטובת חברי רשת מעוז בהקדם.

חידושים באפליקצית רשת מעוז

אפליקצית רשת מעוז הושקה ב - 2018. מטרתה לאפשר לחברי הרשת לחפש ולמצוא חברי רשת אחרים סביב נושאים רלוונטיים עבורם, לקצר את הזמן ליצירת הקשר ולגוון את הרשת האישית של כל חבר רשת. השנה הוכנסו החידושים הבאים: דף בית מעודכן שבו יש עדכונים שבועיים של אירועים קרובים, "אנשים שחשבנו שכדאי לך להכיר", צפייה במהלכי שינוי במאיצים, ועוד.

 

 

כמו כן, ישנו פיצ'ר של רשתוגרף-

חדשנות טכנולוגית

חידושים טכנולוגיים במיון

 

פעילות רשת הבוגרים

של קרן וקסנר

קרן וקסנר מקיימת בכל שנה סדרה של פעילויות שבמרכזן כנס חורף שנתי לחברי רשת המנהיגות הבכירה (בוגרי תכנית המנהיגות הבכירה שמפעילה הקרן זו השנה השישית).  

 

הרשת עוסקת מזה זמן, וביתר שאת בשנה האחרונה, בשאלה כיצד ניתן למנף את הרשת ההולכת והגדלה לטובת השירות הציבורי בישראל, והחליטה במהלך 2019 להתמקד בארבע תימות מרכזיות, שקידומן יכול לתרום לשיפור השירות הציבורי:

יצירת תרבות של מצויינות; גיוון; חדשנות; שיתוף פעולה. 

סביב ארבע תימות אלה קיימה הרשת פעילות עניפה, בין השאר במסגרת פורומים מקצועיים שקמו במהלך 2019:

  1. פורום חדשנות

  2. פורום הון אנושי לקידום מצוינות וגיוון

  3. פורום מערכת הבריאות

  4. פורום צפון לשיתוף פעולה סביב אתגרי הפריפריה הצפונית

 

בנוסף לפעילות בפורומים, כנס החורף לסיכום שנת 2019 יעמוד בסימן שיתוף פעולה ברשת. עקרון שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בכנס הן בהצגת מגוון מקרי בוחן של שיתופי פעולה בין שני חברי רשת או יותר, והן בשיח אודות הפורומים, שיש בהם כדי למנף את כוחה של הרשת לטובת שירות ציבורי טוב יותר למען תושבי ישראל. 

 צרו איתנו קשר  | לאתר עתודות לישראל לחצו כאן