קידום הגיוון שותפויות רוטשילד

המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי שהתפרץ בעקבות התפשטות נגיף הקורונה הדגיש את החשיבות בסולידאריות בין האוכלוסיות השונות בחברה בישראל. הגיוון במגזר משרתי הציבור הוא נדבך מרכזי בתכנית הלאומית "עתודות לישראל" והוא חלק חשוב בביסוס אותה סולידאריות. תוכניות הצוערים לשלטון המקומי וארגון שותפויות רוטשליד, חרטו על דגלם את קידום הגיוון בתכניות ובארגון ופעלו השנה להטמעתו.

בצוות תוכניות הצוערים בשותפויות רוטשילד קיימת כבר זמן רב ההבנה שכפי שבונים קבוצות צוערים מגוונות, צריך לבנות גם צוות מגוון המשקף את כלל האוכלוסיית בחברה הישראלית. השנה בתהליך הגיוס לבעלי תפקידים בתכנית ניתן דגש מיוחד על איתור מועמדים מתאימים מהאוכלוסייה הערבית. זוהי מגמה חשובה שתמשיך ותתרחב גם בעתיד.

בתוכנית הצוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני קיים פער ארוך שנים בכמות המועמדים מהחברה הערבית לכן השנה הוחלט לבצע פנייה ממוקדת לקהל יעד זה. בשיתוף עם צוות החברה הערבית בעמותה וצוות עתודות לישראל, התקיימו פעולות שיווק ממוקדות הכוללות הקמת דף פייסבוק ייעודי, פניות טלפוניות למועמדים מומלצים, סמינר חשיפה למועמדים בו נחשפו לעולם התכנון בכלל ולאתגרי התכנון בחברה הערבית בפרט.  באירוע לקחו חלק למעלה מ-100 משתתפים, מספר שהיה למעלה מהמצופה. בעקבות מהלך זה כמות המועמדים מהחברה הערבית הייתה גבוהה מהרגיל ובסופו של יום התקבלו לתכנית יותר צוערים מהחברה הערבית מאשר בכל שנה.

זו גם השנה השנייה בה קיימו בתוכניות הצוערים בשותפויות רוטשילד שיתוף פעולה עם המל"ג במטרה לחשוף את תוכניות הצוערים למתעניינים מקהילת יוצאי אתיופיה. הסמינר התקיים בפברואר, רגע לפני פרוץ המגפה. גם בסמינר זה הפועל שיווק ממוקד, בסיוע המל"ג, דרך המוסדות האקדמיים, מכינות ועמותות שונות. בסמינר השתתפו כ-30 צעירים וצעירות שקיבלו מבט על החברה הישראלית ואתגריה, העמיקו באתגרי הגיוון, הכירו משרתי ציבור בכירים יוצאי אתיופיה וכמובן – נחשפו לכלל תכניות הצוערים השונות של "עתודות לישראל". גם כאן, ההשקעה והגיוס הממוקד נשא פרי ובמחזורים החדשים שנפתחו בשנת תשפ"א ישנם למעלה מ-10% יוצאי אתיופיה.

בנוסף לפעולות שנעשו במסגרת תכניות הצוערים, בעמותת שותפויות רוטשילד פעלו בכמה מישורים כדי לחזק את הסולידאריות ברמה המקומית. עם ההכרזה על מצב חירום לאומי, חברה העמותה לארגון החירום ״לב אחד״ לסייע בהקמת ובהפעלת מוקדי חירום ברשויות מקומיות, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית, ולתת מענים לצרכים ראשוניים כמו מזון, תרופות, גיוס וניהול מתנדבים וחיזוק מערך ההסברה. בתוך זמן קצר פעלו כ-560 משתתפים ובוגרים של תכניות שותפויות רוטשילד בכ-40 רשויות יהודיות ו-13 רשויות ערביות. הם עיצבו, הקימו והפעילו את מערכי החירום באותן רשויות בשותפות עם השלטון המקומי והתושבים. הארגון למעשה הפך פלטפורמה עבור צעירים וצעירות בתכניות להוביל הקמה של מערכי החירום באמצעות פיתוח מודל התערבות, הכשרה וליווי של המשתתפים והבוגרים ויצירת חיבורים בין בעלי תפקידים דומים על מנת ליצור פתרונות חדשים לאתגרים דומים ולהרחיב מענים קיימים למקומות נוספים. 

בג׳יסר א זרקא, בשותפות עם קרן רוטשילד, הוקם מערך החירום שפעל במשך שלושה חודשים, כולל הקמה ואיוש של מוקד חירום טלפוני, אחריות כוללת על מערך ההסברה הישוב, רכישה וחלוקה של מאות מארזי מזון למשפחות, תמיכה בצוותי החינוך ביצירת תכנים פדגוגיים ועוד. תוך שבועיים מרגע כניסת הארגון לישוב עלו אחוזי הנבדקים באופן משמעותי וירד מקדם ההדבקה.