עו"ד אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)

עובדת בפרקליטות כבר 25 שנה, מאז סיום לימודי המשפטים. התחילה כמתמחה ועסקה בעיקר בתחום הפלילי, בהמשך, בחרה לעסוק דווקא בתחום האזרחי בפרקליטות מחוז ירושלים. בשנת 2007 הקימה וניהלה את היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות. שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 2014 מונתה לפרקליטת מחוז דרום (אזרחי) ולפני כשנתיים וחצי מונתה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. עומדת בראש החטיבה האזרחית של הפרקליטות, המורכבת משש פרקליטויות מחוז גיאוגרפיות ומיחידות מטה.

מבחינתה, הבחירה בשירות הציבורי היא מובנת מאליה - זו זכות להיות שותפה לעשייה הציבורית ולקידום שלטון החוק במדינה.

מתגוררת במבשרת ציון עם משפחתה - בן זוגה ושלושת ילדיהם.

מה המיזם נועד להשיג וכיצד?

מדובר בשני מהליכים המשלימים זה את זה, הראשון - פונה כלפי חוץ וחשיבותו ברמה הארצית גדולה. השני - הוא תולדה של תכנית וקסנר, הוא פונה כלפי פנים הארגון ובו זמנית מבקש לראות את מקומו גם בזירה החיצונית מתוך הכרה בחשיבות של היות הפרקליטות משמעותית ורלוונטית.

המהלך הראשון - אכיפה אזרחית/אכיפה משולבת: במהלך זה התחלנו כבר לפני מספר שנים. תפיסת האכיפה המשולבת של רשויות האכיפה בישראל כיום מעבירה מסר של שלטון חוק ומשילות. ההנחה היא שמי שנכון להפר את החוק בהיבטים מסוימים, יפר אותו גם בהיבטים האחרים ולכן יש ערך בפעולה נגד העבריין במספר מישורים גם אם אינם בהכרח המישורים הפליליים המקובלים. מתוך ההבנה של הכוח הטמון בשילוב הידיים של כל גורמי האכיפה נולדה תפיסת האכיפה האזרחית והאכיפה המשולבת: האפשרות להשתמש במגוון כלים, אזרחיים ומנהליים, המשלימים את הכלים הפליליים הרגילים לצד ענישה פלילית ולעתים, במקרים בהם ענישה פלילית קלאסית אינה אפשרית - מתן מענה אכיפתי אזרחי-מנהלי תחתיה.

לשם איתור מלוא הכלים האכיפתיים, מתכנס "שולחן עגול", הן באופן קבוע והן "פר-אירוע/יעד". שותפים לשולחן זה כל משרדי הממשלה ורשויות האכיפה הרלוונטיות. מטבעו של "שולחן עגול", אין מי שעומד בראשו. השותפים שווי מעמד וערך וה"אגו" נסוג לטובת המטרה. עם זאת, למרות השותפות שוות המעמד, נדרש גורם מפעיל המתכלל את הגופים - תפקיד זה נטלה לידיה הפרקליטות האזרחית.

המהלך השני: תהליך של הסתכלות ארגונית פנימית תוך מענה למספר ערכים מקצועיים-ארגוניים שהפרקליטות האזרחית מבקשת לקדם: מקצוענות, רלוונטיות (משמעותיות), מיקוד מאמצים בעיקר, שיתוף ודיאלוג ואיכות חיי העובד. מדובר בערכים שווי מעמד המשלימים זה את זה. המטרה היא לקדם את עשייתה המקצועית של הפרקליטות, המטפלת בלמעלה מ-20 אלף תיקים בשנה ומגינה על זכויות המדינה ונכסיה, בדגש על משמעותיות כלפי עובדי החטיבה האזרחית, כלפי הארגון כולו וכלפי החברה הישראלית.

באיזה שלב המיזם נמצא כעת? מה השלב הבא?

התהליך החל עם שובי מהתכנית והגיע לשיא ראשון ביום במהלכו התכנסו כלל הפרקליטים ודנו בקבוצות הטרוגניות בערכים שצוינו לעיל ובמשמעותם. בחלקו השני של היום החלוקה נעשתה בהתאם ליחידות האורגניות ובו כל יחידה קבעה בהליך שיתופי כיצד תקדם את הערכים בתכנית העבודה היחידתית שלה. כדי לעודד את המקצועיות, הדיאלוג והשיח הפתוח הובילו את היום מנהלי הדרג התיכון של הפרקליטות, המהווים חוליה מקשרת בין ההנהלה הבכירה לבין העובדים. פירושו של דבר הוא שהעובדים לקחו אחריות על התהליך ועל ערכי הארגון, וקבעו כיצד יקדמו אותו בשנה הקרובה.

השנה הראשונה הייתה בבחינת "התחלה בקטן". בשנה הקרובה אנחנו מבקשים לבצע "קפיצת מדרגה" והשלב הבא הוא יום חטיבה נוסף. יום זה נועד להעמיק את השיח בנושא המשמעותיות בכל מעגלים: העובד מול עצמו, העובד בארגון והפרקליטות האזרחית אל מול החברה ובעיקר מול שותפינו לדרך - כלל משרדי הממשלה איתם אנחנו רוצים לקדם עשייה משותפת ומתואמת וזאת לאחד שמנהלי הדרך התיכון בחרו - גם כן בהליך שיתופי - את הנושאים בהם נתמקד ביום זה.

הפרקליטות מבקשת להעמיק את שילוב הידיים בכלל העשייה שלנו, בהגנה של הפרקליטות על נכסי המדינה וקופתה הציבורית, בהגנה על זכויות האדם ושלטון החוק ובהתמודדות השוטפת עם ההליכים בהם הפרקליטות מייצגת את המדינה.

איך זיהית את האנשים שאת צריכה לצדך? איך רתמת אותם?

זיהוי השותפים ורתימתם - בין אם היו אלה שותפים פנימיים בארגון ובין אם שותפים חיצוניים - נעשה בזכותה של עבודת מטה ובזכות דיאלוג ושיח מתמידים. דיאלוג מאפשר לזהות את האינטרסים המשותפים ולזהות את היעדים המתאימים לכולם.

הפרקליטות האזרחית היא משרד הנותן שירותים למשרדי הממשלה, היא מייצגת את משרדי הממשלה בהגנה על עמדותיהם ועשייתם תוך היותה שומרת סף. הפרקליטות אינה פועלת לבדה ומעצם היותה מייצגת את משרדי הממשלה היא מחויבת בשיח מתמיד עם משרדי הממשלה וזיהוי המטרות והערכים המשותפים.

בנוגע להליך הפנימי - ההבנה שיש צורך לרתום את כל שידרת הארגון לצד ההבנה ששינוי לא יכול להתבצע רק "מלמעלה למטה" אלא מחייב שיח גם "מלמטה למעלה" וכמובן "לרוחב" נולדו בזכות בקשה של מספר פרקליטים בשיחה שניהלנו בעת כניסתי לתפקיד "שיקשיבו להם". הבנות אלו שהתחדדו מאוד במהלך התכנית, שכנעו אותי שקפיצת מדרגה מחייבת שותפות אקטיבית ושיח של כלל העובדים על-מנת לייצר תחושת מעורבות והירתמות.

ספרי על נסיון שלא צלח או על אתגר קשה במיוחד...

באחד משלבי העשייה ביקשתי להטמיע נוהל שגובש על ידי ההנהלה, והגם שהיו שותפים לו פרקליטים מקרב שדירת הארגון מטרתו לא הובנה נכון שכן התהליך לא היה משתף מספיק.

הטמעתו של הנוהל תיעשה, בהמשך, תוך שיתוף הגורמים כולם.

האם התכנית או הרשת תרמו בקידם המיזם?

התכנית של קרן וקסנר נתנה לי שני דברים עיקריים.

הראשון - הזדמנות להשקיף מ"מבט על" ולהצליח להרים את הראש מעבר לעשייה היום-יומית, להביט על התמונה הכוללת כדי להבין לאן אני רוצה ללכת, איזה שינוי אני רוצה להוביל ומהי "קפיצת המדרגה" שאני רוצה לעשות בתקופת כהונתי כמשנה לפרקליט המדינה לטובת "הערך הציבורי".

השני - הכלים שניתנו לנו לבצע תהליכים אלה ובעיקרים: החשיבות בשילוב זרועות והכוח הסינרגטי של זיהוי וחיבור כלל השותפים לעשייה. חידוד ההכרה בחשיבות רתימתם של השותפים הוא המפתח להובלת תהליכים ולהצלחתם.

כל זאת בקבוצה איכותית של בכירים בשירות הציבורי המחויבים כולם לעשייה ולהובלת שינוי משמעותי.