תכניות חדשות שנפתחו
תכניות חדשות שנפתחו
תכניות חדשות שנפתחו
תכניות חדשות שנפתחו
מספר תכניות
לפי אחוז משתתפים
מגזר משרתי הציבור
מגזר משרתי הציבור
תכנית עתודות לישראל
מגזר משרתי הציבור
מגזר משרתי הציבור
מגזר משרתי הציבור
זרקור למערכת הבריאות
בשנת 2022 בחרנו להתמקד בעתודות ההון האנושי במערכת הבריאות, כדוגמא למערכת שהתפתחה משמעותית בשנתיים האחרונות בתחום העתודות - עם תוכניות ותיקות וחדשות, ביצירת רצף של תוכניות עתודה - החל מתוכניות לדרגי הכניסה למערכת ועד תוכניות לדרגי ביניים ובכירים ותוך שילוב חברה אזרחית, שלטון מקומי, ממשלה ומגזר עסקי.
תכניות העתודה במערכת הבריאות נבנו מתוך ראיית רוחב של המערכת – תכניות לבכירים במערכת הרפואית כולה, לעידוד עתודה רפואית בפריפריה הגיאוגרפית, לאחיות ולבריאות מהגיל הרך ועד זקנה.
מוזמנים לקרוא איך מערכת הבריאות בונה את עתודות ההון האנושי שלה.
דברי פתיחה - נציגי משרד הבריאות
ד"ר ספי מנדלוביץ
משנה למנכ"ל משרד הבריאות
איילת גרינבאום אריזון
סמנכל"ית בכירה
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי
מערכת הבריאות היא אחד המעסיקים הגדולים במשק, אשר מונה למעלה מ-150,000 עובדים בארגוני בריאות שונים. מרבית בעלי התפקידים נשארים לעבוד במערכת הבריאות כל חייהם המקצועיים וחלקם אף מתקדמים לתפקידים ניהוליים בתוך המערכת. כחלק מהתכנית האסטרטגית של "עתודות לישראל", בוגרי תכניות העתודה מאז ומתמיד השתלבו בצמתי השפעה מרכזיים במערכת הבריאות בישראל על כלל מוסדותיה ובהם – משרד הבריאות, בתי חולים, קופות חולים, לשכות הבריאות ועוד. מערכת הבריאות מהווה את אחת הזירות המשמעותיות בה בוגרי תכניות הצוערים פותחים יחד דלתות לשיתופי פעולה עם משרדי ממשלה וארגוני בריאות אחרים, פותרים חסמים ומצעידים יחד את השירות הציבורי בכלל ואת מערכת הבריאות בפרט למחוזות טובים יותר עבור אזרחי ישראל. תכנית ענבר, תוכנית העתודה הוותיקה של מערכת הבריאות, פועלת משנת 2015, ונועדה לגבש עתודה ניהולית בכירה למערכת הבריאות. התוכנית נחשבת לאחת מתוכניות העתודה המוצלחות ביותר ומצליחה לקדם שינוי משמעותי במערכת הבריאות, כשרוב בוגרי התוכנית התקדמו לתפקידים בכירים יותר. עד היום כ-17% מקרב בוגרי ענבר משובצים במשרות המטרה אשר יועדו לבוגרי התכנית. בנוסף, וכפי שתראו במסמך המצורף, רבים מבוגרי התכנית רקמו שיתופי פעולה מוצלחים עם בוגרי תכניות עתודה אחרות שהביאו למיזמים חדשניים ופורצי דרך במערכת הבריאות. אילנות נגב ואילנות גליל - תוכניות עתודה בהובלת מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי של משרד הבריאות המיועדות לסטודנטים לרפואה בנגב ובגליל ומטרתן הצמחת מנהיגות רפואית אשר נועדה לחזק את שירותי הרפואה הניתנים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. נטע - תכנית עתודה חדשה בהובלת מינהל הסיעוד במשרד הבריאות המיועדת לדרגי ניהול הביניים בסקטור הסיעוד ולכלל עובדי מקצועות הבריאות, שמה לעצמה ליעד לשפר את שירותי הבריאות באמצעות הצמחת דרג ניהולי בכיר איכותי, מגוון ומרושת של אחים ואחיות, להובלת מערכת הבריאות בישראל. בנוסף, המשרד שותף משמעותי במספר תוכניות נוספות: תוכנית זמן עתיד: תוכנית עתודה לדרגי ביניים ובכירים בנושא הזדקנות האוכלוסייה. מטרת התוכנית לייצר רשת של מנהיגות ומנהיגים הפועלים יחדיו לקידום איכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת בישראל, בעידן של 100 שנות חיים. תוכנית כרם: תוכנית עתודה לדרגי ביניים בתחום הגיל הרך. המיזם נועד לגבש רשת של מנהיגות ומנהיגים שיהיו מחויבים ורתומים לקידום תחום הגיל הרך ויקדמו מדיניות לאומית רב-מערכתית להבטחת התפתחות מיטבית של ילדים מלידתם. כחלק ממהלך רוחבי שמוביל אגף בכיר "עתודות לישראל", בחודשים האחרונים הוקם אגף עתודות תחת מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, שנועד להגדיל את מספר תוכניות העתודה במערכת הבריאות ולהרחיב את ההשפעה, העשייה ושיתופי הפעולה של תכניות העתודה בתוך המערכת ומחוצה לה. אנחנו רוצים להודות לאגף בכיר עתודות לישראל על שיתוף הפעולה המלא והאמון ולהנהלת משרד הבריאות שתומכת ומקדמת את שדה העתודות במערכת הבריאות בישראל. בברכה, ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות איילת גרינבאום אריזון, סמנכל"ית בכירה מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי
בוגרי עתודות לישראל במערכת הבריאות
חיל הרפואה
מגזר שלישי
לשכות בריאות
בתי חולים
קופות
חולים
משרד הבריאות
מערכת הבריאות מורכבת מארגוני בריאות שנמצאים ביחסי גומלין הדדיים ועובדים בשיתופי פעולה באופן שוטף.
המערכת מאפשרת מעברים בין ארגוני בריאות שונים ובין תפקידים שונים (לדוגמה שטח-מטה, קופות חולים-בתי חולים, ועוד).
בנוסף, מנהיגות במערכת הבריאות היא חלק ממצוינות המערכת והאופק התפקודי שלה ולכן תכניות העתודה מכשירות עתודות הון אנושי בכלל הגופים במערכת.
2
תכניות רב מערכתיות בשותפות משרד הבריאות
4
תכניות ייעודיות למערכת הבריאות
46
חברי רשת ענבר המועסקים
במשרות מטרה
83
עמיתים בהכשרה בתוכניות עתודה בהובלת משרד הבריאות
274
חברי רשת
עתודות לישראל
במערכת הבריאות
פריסת הבוגרים במערכת הבריאות לפי תוכניות:
כ- 45% מבוגרי תוכניות העתודה הינם בוגרי תכנית "ענבר" לעתודה ניהולית בכירה במערכת הבריאות. כ-55% מהבוגרים המועסקים במערכת הבריאות הם בוגרים של תוכניות רוחב, תכניות רב מערכתיות או תכניות של מערכות אחרות.
פריסת הבוגרים במערכת הבריאות משקפת את הפוטנציאל העצום שיש בחיבורים בין בוגרי תכניות העתודה השונות בכלל המערכות - הבריאות, החינוך, הרווחה, השלטון המקומי ואחרות.
תוכניות במערכת הבריאות
ענבר
גיבוש עתודה ניהולית בכירה למערכת הבריאות
מ.הבריאות | מעוז
מחזורים א'-ח'
122 בוגרים | 26 עמיתים
נטע
הצמחת דרג ניהולי בכיר איכותי, מגוון ומרושת של אחים ואחיות להובלת מערכת הבריאות בישראל
משרד הבריאות | ג'וינט תבת
תכנית בהקמה
אילנות נגב | אילנות גליל
תוכניות מנהיגות רפואית לסטודנטים לרפואה בנגב ובגליל, אשר נועדה לחזק את שירותי הרפואה הניתנים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל
משרד הבריאות | לוטם | ארץעיר
0 בוגרים | 57 עמיתים
תוכניות רב מערכתיות בשותפות משרד הבריאות
זמן עתיד
תוכנית עתודה לדרגי ביניים ובכירים בנושא הזדקנות האוכלוסייה
מ. רה"מ | מ.האוצר | מ.הרווחה והביטחון החברתי | המ. לשוויון חברתי | המוסד לב"ל | מ.הבריאות | ג'וינט אלכא - אשל | המ.לשלטון מקומי
מחזור א'
30 בוגרים | 0 עמיתים
כרם
תוכנית עתודה לדרגי ביניים בתחום הגיל הרך
משרד החינוך | משרד הבריאות | משרד הרווחה והביטחון החברתי | התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360 | המועצה לגיל הרך | מרכז השלטון המקומי
קרן רשי | ג'וינט אשלים
תכנית בהקמה
יוזמות של חברי הרשת במערכת הבריאות
הקמת שיבא BEYOND
בית החולים הוירטואלי הראשון בישראל
"שיבא BEYOND" הוקם בשנת 2021, לאחר הגל הראשון של מגיפת הקורונה, במטרה להנגיש את הידע והמומחיות הרפואית של המרכז הרפואי שיבא למטופלים בביתם, תוך שימוש בטכנולוגיות של רפואה וניטור מרחוק. חזון "שיבא BEYOND" הוא מיזם ייחודי להנגשת שירותי רפואה מתקדמים לכל אדם, בכל מקום ובכל עת. הקמת בית החולים (שלימים הפך לבית החולים ה-5 של שיבא) התאפשרה כתוצאה מהסרת חסמים רגולטורים, טכנולוגים וכלכליים לשירותי רפואה מרחוק, כבר בתחילת מגיפת הקורונה; אולם הגורם המכריע היה השינוי האדפטיבי שהוביל להכרה בערך הגבוה של קבלת טיפול רפואי בבית ולהבנה שניתן (ולעתים אף עדיף) להחליף ביקור פיזי בביקור וירטואלי. המקימה והמנהלת של בית החולים היא בוגרת תכנית ענבר – ד"ר גליה ברקאי, ובזכות כך ארגון מעוז, מיוזמי תכנית ענבר, לקח על עצמו ללוות את הקמת בית החולים במסגרת תכנית "מקפצה" – המעניקה ליווי צמוד ויעוץ בהובלת שינוי, יעוץ ארגוני, יעוץ אישי וכן היוועצות עמיתים ברשת. בהמשך מעוז אף ליווה את "שיבא BEYOND" במסע בן יומיים בחברה החרדית על מנת למצוא דרכים להנגשת השירותים לציבור החרדי וליצור שיתופי פעולה רב-מגזריים שיקלו על קבלת השינוי. כיום, "BEYOND" מפעיל מעל ל-10 תכניות קליניות, ביניהן תכניות לאשפוז בית לחולים במחלות פנימיות, פסיכיאטריות וברפואת ילדים, שיקום מרחוק, שיקום לב מרחוק, ועוד. היכולת להתחבר לחברי רשת מעוז בארגוני הבריאות השונים אפשרה שיתופי פעולה בין בית החולים הוירטואלי לבתי חולים אחרים, לקופות החולים, לרשויות מקומיות ואף להקלה על הגישה לגורמים בכירים במשרד הבריאות. ד"ר גליה ברקאי, בוגרת תכנית ענבר ומובילת התכנית: "תכנית ענבר פתחה בפני אופקים חדשים והבנות משמעותיות לגבי היכולת להוביל שינוי וסייעה לי בחיבור לאנשי מפתח בארגוני הבריאות השונים שהיו שותפים לדרך. לא זו בלבד, ארגון מעוז ליווה את "שיבא BEYOND" יד ביד לעבר ההצלחה שלו כיום".
תוכנית החממות במרכז הרפואי "זיו" בצפת
שיתוף פעולה של חברי תכניות עתודה הוביל להקמת תוכנית טיפולית יוצאת דופן לילדים ונוער במצבי סיכון. במערך לבריאות הנפש במרכז הרפואי זיו בצפת, הכולל טיפולים מרפאתיים, יחידות אשפוז וטיפולי יום, חלק מהמרפאות ממוקמות בשלוחות על מנת להנגיש את הטיפולים, הן גיאוגרפית והן מבחינת השפה והקשר עם הקהילה. המרפאה לבריאות הנפש בעיר מע'אר היא דוגמה לכך, בהיותה חלוצה בתחום הטיפול בילדים ובני נוער בשפה הערבית. המרפאה כוללת טיפולים במצבים נפשיים שונים וגישות טיפוליות מתקדמות (כולל DBT). בשנים האחרונות התפתחה תוכנית "חממות" – מרכזים אינטגרטיביים, אשר נותנים מענה לילדים במצבים נפשיים מורכבים ואינם מצליחים לתפקד באופן תקין – אינם מגיעים לביה"ס, מתקשים בתפקוד החברתי/לימודי, מגלים סימני אובדנות וכו'. לילדים אלו טיפול מרפאתי אינו מספיק ונדרש מענה רחב ואינטנסיבי יותר. תכנית "חממות" מעניקה זאת באמצעות טיפול, למידה, חיזוק כישורים חברתיים ועבודה עם המשפחות, במקביל לעבודה עם בית הספר והרווחות של הילד. מתוך שותפות בין צוותי הטיפול של המרפאה בזיו לבין צוותים של העיריה במע'אר, שותפות בהובלת בוגרי תכניות עתודה, נמצא מקום מונגש ומותאם בלב היישוב ונבנתה תכנית חממה מותאמת בשיתוף עם האגפים בעירייה להתאמת התכנית, פיתוחה והרחבתה. העבודה נעשתה מתוך שיתוף פעולה שמטרתו לזהות את הצורך הקיים ולצאת לדרך משותפת לפתרון – בין צוותי המרפאה לגורמים הרלוונטיים בקהילה, בכדי לטפל בצורה המיטיבה ביותר. החממה במע'אר טיפלה כבר בכ-100 ילדים במצבים נפשיים מורכבים, רובם במצבי אובדנות עם הצלחה טיפולית יוצאת דופן. לא היה ניתן להקים פרויקט ייחודי זה ללא שיתוף פעולה ואמון בין צוותי בית החולים לצוותים בעירייה. השפה המשותפת והאמון שנוצרו בתכניות מעוז גרמה לנו לפעול ביחד, להתמודד עם משברים ולבנות פרויקט מציל חיים. יוזמי ומובילי התכנית, בוגרי תכניות עתודה: אורי יצקר - בית החולים "זיו" בצפת, בוגר תכנית ענבר. ניזאר סרחאן - בוגרת תכנית אדוות. ופיק שבאט ותאופיק סתאוי - בוגרת תכנית מקום.
"בשביל הזהב" - שדרות ועכו
תוכנית "בשביל הזהב" הינה יוזמה לקידום הזדקנות בריאה בישראל, אשר נועדה לאפשר מתן מענה הוליסטי לצרכי אוכלוסיית הזקנים בקהילה, וזאת מתוך אבחון הפער הקיים כתוצאה מפעילות של גופים רבים בנושא, תוך קיום פרגמנטציה והיעדר סנכרון מיטבי בין כולם. פער זה התחדד במיוחד בימי מגיפת הקורונה, במהלכם אוכלוסייה זו הייתה במיקוד מאמצים לאומי לצמצום תחלואה, הנגשת שירותים ומיצוי זכויות מיטבי. במהלך התוכנית הוטמע מודל פעילות שאיפשר סנכרון שוטף בין גופי הרפואה בקהילה (קופות החולים) לבין הרשויות המקומיות (בהובלת גופי הרווחה העירוניים), וכן ארגונים ועמותות מהמגזר השלישי לטובת מענה בריאותי, חברתי, רווחתי ולוגיסטי לאוכלוסיית הזקנים בעיר. התוכנית הופעלה משך כשנה בעכו ובשדרות, ובמהלכה מונה בכל עיר בעל תפקיד יעודי ("מתאם מערכות זקנה עירוני") אשר עסק בתכלול פניות מאוכלוסיית הזקנים בעיר, ריכוזן מול גורמי המטה הרלבנטיים וסנכרון בין הגופים השונים עד להשלמת המענה המבוקש. המתאם עסק באיתור צרכים וסנכרון מענים, בניית תהליכי היכרות, יצירת אמון ושגרות עבודה בין הגופים השונים, קיצור תהליכי מיצוי זכויות ושירותים הניתנים לזקני העיר, וכן שכפול ההישגים של המענים שניתנו גם לאוכלוסיית נוספות בעיר. הפעילות בוצעה בתמיכה ובליווי של ארגון מעוז ומינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות וזכתה לשיתוף פעולה מצוין מקופות החולים והרשויות המקומיות. פרט למאות הקשישים שהשתתפו בפעילות וקיבלו מענה מתואם לצרכיהם, אלפי תושבים נוספים נהנו משכפול והטמעת תוצרי התהליכים שהופקו. התוכנית העלתה על נס את חשיבות הקידום של שירותי בריאות המשולבים במרחב העירוני, המתבססים על היכרות ויצירת אמון בין הגופים השונים, הגדרת תהליכי עבודה מתואמים תוך שיתוף ידע, ופעילות מתואמת לטובת צרכי התושבים. רשת מעוז ותכנית הצוערים ענבר היו לבסיס האידיאלי ליוזמה וקידומה, מעצם עיסוקם בחיבור "שחקנים שונים" סביב מטרות משותפות וקידום פעילות המבוססת על היכרות ואמון. בביצוע הפעילות השתתפו מספר בוגרי תכניות עתודה: ד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה, כללית - בוגר תכנית ענבר מחזור א'. ד"ר אסי סיקורל, מחוז דרום, כללית - בוגר תכנית ענבר מחזור ג'. חדווה אמונה – מנהלת מחוז דרום, כללית – בוגרת תכנית ענבר מחזור ה'. הילה אלימלך, מנהלת אגף שירות לתושב, שדרות – בוגרת תכנית העמיתים של מעוז.
בריאות בשלטון המקומי והאיזורי
משרד הבריאות עמל בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, על פיתוח זירת מדיניות חדשה ופורצת דרך במערכת הבריאות – הזירה המקומית והאזורית. מערכת הבריאות רגילה לעבוד באקו-סיסטם מובחן ודי סגור, הכולל בעיקר את המשרד עצמו על כל שלוחותיו ולשכותיו – קופות החולים ובתי החולים. אולם רשויות מקומיות מעולם לא היו זירה ליבתית בראיית משרד הבריאות ומערכת הבריאות בכללותה. אמנם קיימות יוזמות ותכניות שונות שפועלות כבר שנים רבות (רשת ערים בריאות, אפשריבריא), אולם הזירה הזו לא נתפסה מעולם כזירה שהיא חלק אינטגרלי מבריאות התושבים. כמו מנגנונים רבים, הקורונה שינתה גם את התפיסה הקיימת בסוגיה הזו, כאשר מערכת הבריאות התוודעה ליתרונות האדירים של הרשויות המקומיות והאשכולות האזוריים, ביניהן: היכרות בלתי אמצעית עם תושבים, יכולת לעבור מתכנון לביצוע במהירות וביעילות והיכולת לרתום לשיתופי פעולה אפקטיביים ברמה המקומית לטובת בריאות התושבים. בשנתיים האחרונות משרד הבריאות פועל לקידום תכנית אסטרטגית לבריאות בשלטון המקומי והאזורי, לצורך קידום בריאות ומניעת תחלואה כרונית בשגרה, ולא רק בעתות חירום. לקחי הקורונה חוזקו גם בנתונים מחקריים המראים כי 80% מבריאות התושבים אינה מושפעת ממערכת הבריאות, אלא מגורמים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. לשלטון המקומי יכולת השפעה גדולה לאין ערוך על גורמים אלו מאשר למערכת הבריאות, ביכולת לשנות התנהגות בריאות, לעצב את המרחב העירוני הבריא ולייצר מנופי שינוי אפקטיביים לאורח חיים בריא ופעיל. מבין הפעולות המקודמות בזירה זאת ניתן למנות כמה מרכזיות: * הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות ובאשכולות האזוריים. * הקמת פלטפורמת נתונים טכנולוגית לניהול מבוסס מידע של מערכות הבריאות ברשויות. * ביזור סמכויות לרשויות המקומיות. * הוספת נושא הבריאות לראשונה למפת העדיפות הלאומית. * החלטות ממשלה של רשויות ואזורים ובהם סעיפי בריאות. * ארגז כלים לרשויות מקומיות: מאגר יוזמות, מדריך אפשרי בריא, הכשרות ייעודיות. * תמריצים ועידוד שיתופי פעולה באקו-סיסטם מקומי ו/או אזורי עם ארגוני הבריאות. מדובר כאמור בזירת מדיניות חדשה ומורכבת, שדורשת יכולת למידה מלקחי משרדי ממשלה אחרים בפעילות ברשויות מקומיות ואשכולות אזוריים, לצד יצירת קשרי עבודה עם הרשויות עצמם והנעה לכדי תמונה אחידה. אין ספק שבוגרי תכניות העתודה השונים רכשו את הכלים האלה בהכשרתם, לראייה רב מערכתית ויצירתית, ושימוש מושכל ברשת קשרים ענפה לטובת המשימה. מבין בוגרי העתודה המעורבים אפשר למנות כמה מרכזיים: צוערים לשירות המדינה: אנה לרנר-זכות, גלעד לוסון, עיינה אדלר, עדי בן מרדכי, יובל אדמתי, עדי בן דהן, ירון דוד. תכנית ענבר: ד"ר שרון אלרעי פרייס, ד"ר אפרת אפללו, ד"ר אודי קלינר, ד"ר עדי פריזן רביד, ד"ר אסי סיקורל תכנית המדרשה הלאומית לסגל בכיר: פרופ' רונית אנדוולט. תכנית העמיתים של מעוז: איילת גרינבאום אריזון, גלית וידרמן. צוערים לשלטון המקומי: הדס זילברשטיין, טופז האס.
תכנית אילנות נגב גליל - מנהיגות רפואית בפריפריה
תכנית אילנות למנהיגות רפואית בנגב ובגליל, היא תכנית צוערים המיועדת לסטודנטים לרפואה בפקולטות לרפואה בצפת ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהינם בעלי זיקה משמעותית לנגב ולגליל. התכנית מעניקה הכשרה רחבה בתחומי המנהיגות, הניהול, המחקר הרפואי ומטרתה להעצים את תחושת השליחות והמחויבות למקום בו הצוערים חיים ופועלים כרופאים לעתיד. עם סיום לימודיהם, הרופאים הצעירים מחויבים לעבוד במשך 7 שנים כרופאים בנגב ובגליל כחלק מהשתתפותם בתכנית. התכנית נהגתה והוקמה מתוך הכשרת לבבות של שותפים רבים בזירה הרפואית בנגב ובגליל, ולאחר תהליך מיון מעמיק החלה באוקטובר 2022 וכיום שתי הקבוצות כוללות 57 צוערות וצוערים. התכנית מיועדת לצמוח במחזור של 60 סטודנטים מידי שנה ונערכת כיום לקליטת מחזור ב'. תכנית אילנות יצרה אקו-סיסטם הכולל שותפות רחבה בין גורמים רבים, הפעילים למען משימת העל: ליווי הרופא הצעיר משלב המגורים בגליל או בנגב, דרך תמיכה במשפחתו, ממשיך בליווי מקצועי במהלך תקופת התמחותו ועובר ביצירת קהילה רפואית פעילה סביבו לאורך כל התקופה. לטובת כך הוקמו שתי וועדות מייעצות לתכנית, בצפון ובדרום, שבה שותפים הפקולטות לרפואה בנגב ובגליל, בתי חולים וקופות החולים בצפון ובדרום, הרשות לפיתוח הנגב הגליל, מנהיגי רשויות מקומיות, נציגי מגזר עסקי וארגוני חברה אזרחית מקומיים. כל אלה התאגדו יחד מתוך אחריות שיתופית למשימה הלאומית של חיזוק שירותי הרפואה בנגב ובגליל. שותפים רבים בתכנית הינם בוגרי תכניות עתודה, בעבר ובהווה: פרופ' ליאור לבנשטיין, בי"ח נהריה, בוגר תכנית ענבר. ד"ר דרור דולפין, בי"ח סורוקה, בוגר תכנית ענבר. ד"ר נועם יהודאי, בי"ח פוריה, בוגר תכנית ענבר. ד"ר גילי גבעתי, בי"ח ברזילי, תכנית ענבר. ד"ר פהד חכים, בי"ח הנצרתי, תכנית ענבר. ד"ר ריזאן סחניני, קופת חולים מכבי-צפון, בוגרת תכנית ענבר. אסי סיקורל, כללית-דרום, בוגר תכנית ענבר. חדווה אמונה, בקופת חולים כללית-דרום, בוגרת תכנית ענבר. ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, בוגר תוכנית העמיתים של מעוז. ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות, בוגרת תוכנית ענבר. איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, בוגרת מובילים דיגיטליים וצוערת בתוכנית העמיתים של מעוז. יוזמי ומובילי התכנית, בוגרי תכניות עתודה: רייצ'ל ברנר שלם, משרד הבריאות, בוגרת תכנית העמיתים של מעוז. אלכסיי בלינסקי, משרד הבריאות, צוער תכנית ענבר. נעמה יונה, משרד הבריאות, בוגרת תכנית הצוערים לשירות המדינה.